שכר שווה לעובדת ולעובד

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996 קובע שעובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק ובאותו מקום עבודה זכאים לשכר שווה. לפי החוק, מטרתו לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה.

על מה חל החוק — לא רק על השכר

הזכות לשכר שווה חלה על אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. היא חלה גם על כל גמול אחר שנותן המעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו, ובכלל זה:

• תוספת, טובת הנאה, קצובה או מענק;
• תנאים נלווים ותשלום לכיסוי הוצאות;
• תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש ברכב או שימוש בטלפון;
• מכסת שעות נוספות;
• רכישת ספרות מקצועית וביגוד;
• כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין.

החוק מדגיש שהגמול האחר נכלל גם אם אינו שכר עבודה. כלומר, גם פערים ברכב, בטלפון או במכסת השעות הנוספות נספרים.

מהי "עבודה שוות ערך"

לפי החוק, רואים עבודה כשוות ערך לחברתה גם אם אלה אינן אותן עבודות ואינן שוות בעיקרן, אם הן בעלות משקל שווה — בין היתר מבחינת:

• הכישורים;
• המאמץ;
• המיומנות;
• האחריות הנדרשת לביצוען;
• התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות.

לכן ההשוואה אינה מוגבלת לשני עובדים בעלי אותו תפקיד בדיוק.

מתי הפרש בשכר מותר — ועל מי נטל ההוכחה

החוק מכיר בכך שהפרש בשכר או בגמול אחר יכול להיות מותר, כשהוא מתחייב מאופייה או ממהותה של העבודה, ובכלל זה:

• תפוקת העבודה;
• איכות העבודה;
• הוותק בעבודה;
• ההכשרה או ההשכלה;
• מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה.

וזאת בתנאי שאין בכך משום אפליה מטעמי מין.

נטל ההוכחה. מצא בית הדין לעבודה שהעבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעסיק שקיימות נסיבות כאלה המצדיקות את ההפרש — נטל ההוכחה עליו.

זכות העובד לקבל מידע על רמות שכר

מעסיק חייב למסור לעובד, לפי דרישת העובד, מידע לעניין החוק בדבר רמות השכר של העובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים. המעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי העניין, עליו להימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ואין למסור מידע שיש בו הפרה של דין אחר.

דוח פערי שכר אצל מעסיקים גדולים

מעסיק שמעסיק יותר מ-518 עובדים חייב לערוך אחת לשנה דוח פנימי שבו מפורט השכר הממוצע של עובדיו, בפילוח עובדים, תוך פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל קבוצה. בעקבות הדוח עליו:

• למסור לכל עובד, אחת לשנה, מידע על הקבוצה שהוא משתייך אליה ועל פערי השכר באותה קבוצה באחוזים;
• לפרסם לציבור דוח פומבי, לרבות באתר האינטרנט שלו אם יש כזה, בלי לאפשר זיהוי של עובד ובלי מידע רגיש.

מי שחייב לפי חיקוק לפרסם מידע או לדווח על שכר של עובדים ונושאי משרה, חייב לכלול בפרסום או בדיווח התייחסות לפי מין.

איפה תובעים ומה אפשר לקבל

לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפי החוק. בתובענה כזו רשאי בית הדין, נוסף על כל סעד אחר, לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין.

מומחה לניתוח עיסוקים. בית הדין רשאי, לבקשת אחד הצדדים, למנות מומחה מטעמו שיחווה דעה אם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, שוות בעיקרן או שוות ערך. גם בלי בקשה, בנסיבות מיוחדות, בית הדין רשאי למנות מומחה אם ראה צורך בכך.

התיישנות

תקופת ההתיישנות לתובענה לפי החוק היא חמש שנים.

מי רשאי להגיש את התביעה

• העובד;
• ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון כזה — בהסכמת העובד, ארגון העובדים שהעובד חבר בו;
• בהסכמת העובד — ארגון העוסק בזכויות נשים.

אי אפשר לוותר על הזכות

זכותו של עובד לפי החוק אינה ניתנת להתניה או לוויתור. בנוסף, הטבה הניתנת לעובד בקשר להולדה או להורות לא תילקח בחשבון לעניין החוק.

מה כדאי לעשות

• לבקש מהמעסיק בכתב מידע על רמות השכר לפי סוגי משרות או דירוגים;
• לאסוף תלושי שכר, הסכם עבודה ונתונים על הרכב, טלפון, בונוסים ושעות נוספות;
• לבדוק את הדוח הפומבי של המעסיק, אם הוא מעסיק גדול;
• להתייעץ לפני חתימה על מסמך ויתור או הסכם סיום העסקה.

רוצים לבדוק מה מגיע לכם? 074-736-6072.

מדריכים נוספים בדיני עבודה

• הפליה בעבודה
• תלוש שכר וניכויים
• הלנת שכר
• שכר מינימום
• שעות נוספות
• פיצויי פיטורים
• התפטרות בדין מפוטר
• הודעה מוקדמת לפיטורים
• פדיון חופשה
• פיטורי עובדת בהריון
• חופשת לידה
• דמי מחלה
• עבודה בשבת ובמנוחה השבועית
• פיטורים בזמן מילואים
• הטרדה מינית בעבודה
• הודעה לעובד על תנאי עבודה
• חשיפת עבירות בעבודה
• עבודת נוער

למידע כללי: עורך דין דיני עבודה · עורך דין זכויות עובדים