השאירו פרטים ונחזור אליך בהדקם
חיים פכטר –  משרד עורכי דין

    איך מתנהל הליך בבית הדין לעבודה — מכתב תביעה ועד ערעור

    תביעה של עובד נגד מעסיק מתנהלת בבית הדין האזורי לעבודה, לפי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. כאן מוסבר לפי התקנות מה הסדר הרגיל של ההליך: איפה מגישים, מה כותבים בכתב התביעה, כמה זמן יש למעסיק להגיב, מה קורה כשצד לא מגיע לדיון, ומתי ואיך מערערים. זה מדריך כללי. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו, והבית הדין רשאי לקבוע הוראות שונות בתיק מסוים.

    באיזה בית דין מגישים

    מקום השיפוט נקבע לפי סוג התביעה (תקנה 3). בתביעה של עובד שעילתה בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, המקום הוא בית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה שהיא נושא התביעה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה. בסוגי תביעות מסוימים אחרים, למשל לפי סעיף 24(א)(1ב), המקום יכול להיות גם בית הדין שבאזור שיפוטו מקום מגוריו של העובד. מי שאינו בטוח באיזה בית דין להגיש כדאי שיבדוק זאת לפני ההגשה.

    כתב התביעה: מה חייב להופיע בו

    התביעה נפתחת בהגשת כתב תביעה לבית הדין, בשלושה עותקים לבית הדין ובעותק נוסף לכל נתבע (תקנה 8). לפי תקנה 9 כתב התביעה כולל, בין היתר:

    • את בית הדין שאליו מוגשת התביעה;
    • שם, מספר זהות ומקום מגורים של התובע ושל הנתבע (ככל שניתן לברר), ומען להמצאת כתבי בי-דין;
    • את העובדות שמהוות את עילת התביעה ומתי נולדה, ואת העובדות שמראות שבית הדין מוסמך לדון בה;
    • את הסעד המבוקש, לרבות פיצויי הלנה, הפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט;
    • את שווי נושא התביעה ככל שניתן לקבוע אותו.

    כתב בי-דין שאין בראשו מספר זהות של המגיש לא יתקבל לרישום, בכפוף לחריגים שבתקנה 8א. מי שנפגע מאי-קבלה לרישום רשאי לבקש בתוך עשרה ימים שהעניין יועבר להכרעת שופט או רשם.

    כתב ההגנה: שלושים יום, ושתיקה נחשבת להודאה

    הנתבע מגיש כתב הגנה תוך שלושים ימים מהיום שניתנה ההוראה להגישו, אם ניתנה בנוכחותו, או שלושים ימים מיום שהומצאה לו (תקנה 28). שופט או רשם רשאי להאריך את המועד, ואף לקצרו מטעמים מיוחדים שיירשמו.

    • הכחשה מפורטת: כתב ההגנה צריך להגיב לכל טענה בכתב התביעה. הכחשה סתמית אינה מספיקה, והנתבע צריך להרצות את טענתו במפורש (תקנה 29(א)).
    • מסמכים: הנתבע רשאי לרשום את המסמכים שעליהם הוא נסמך, ומסמך שברשותו מצורף העתק ממנו (תקנה 29(ב)).
    • שתיקה כהודאה: טענת עובדה בכתב התביעה שלא הוכחשה, במפורש או מכללא, או שלא נאמר עליה שאין מודים בה, נחשבת לטענה שמודים בה (תקנה 30(א)).
    • סכום הפיצוי: לעומת זאת, אין צורך בהכחשה לעניין שיעור הנזק או סכום הפיצוי, והם נחשבים תמיד שנויים במחלוקת אלא אם הודו בהם במפורש (תקנה 30(ב)).

    מה קורה אם הנתבע לא מגיש הגנה

    נתבע שלא הגיש כתב הגנה במועד חשוף לפסק דין שיינתן שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד. הבית הדין רשאי לעשות זאת, אלא אם סבר שמן הצדק לדרוש מהתובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו (תקנה 43(א)). זו סמכות, לא חובה, ולכן אין להניח מראש שהתביעה תתקבל כמות שהיא.

    הליכים לפני הדיון: דחייה על הסף, מסמכים ושאלונים

    • דחייה או מחיקה על הסף: הבית הדין רשאי לדחות תביעה על הסף, למשל בשל מעשה בית דין או חוסר סמכות (תקנה 45), ולמחוק כתב טענות שאינו מראה עילה או שנראה טרדני (תקנה 44).
    • פרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים: בית הדין או הרשם רשאי להורות על מסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין גם על גילוי או עיון במסמכים, אם נדרש כדי לאפשר דיון יעיל או לחסוך בהוצאות (תקנה 46(א)). שאלון לבעל הדין שכנגד ניתן רק מטעמים מיוחדים שיירשמו (תקנה 46(ב)).

    הדיון: הודעה, דחייה ואי-התייצבות

    • הודעה מראש: ההודעה על מועד הדיון נשלחת לבעלי הדין שלושים ימים לפחות לפני המועד, אלא אם העניין דחוף (תקנה 47).
    • אי-התייצבות של התובע: אם התובע לא התייצב והוזמן כדין, בית הדין רשאי לדחות או למחוק את התביעה (תקנה 49(ב)(1)).
    • אי-התייצבות של הנתבע: אם הנתבע לא התייצב והוזמן כדין, בית הדין רשאי לדון בתביעה כאילו התייצב או ליתן פסק דין כאמור בתקנה 43(א) (תקנה 49(ב)(2)).
    • ביטול פסק דין שניתן בהעדרך: מי שלא קיבל את ההודעה במועד, או שלא התייצב ובית הדין דן שלא בפניו, רשאי לבקש את ביטול פסק הדין לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהומצא לו (תקנה 50(א)).
    • מחיקה בשל חוסר מעש: כשהתביעה אינה מתקדמת בגלל חוסר מעש של בעל דין, בית הדין רשאי להורות לו לתת טעם מדוע לא תימחק. אם לא ניתן טעם בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה (או פרק זמן ארוך יותר שנקבע), רואים את התביעה כמי שנמחקה (תקנה 48א).

    פסק הדין

    בדיון בפני מותב או שופט יחיד אמור פסק הדין להינתן תוך שלושים ימים, ובדיון בפני רשם תוך חמישה עשר ימים (תקנה 55(ב)). בעלי הדין יכולים להסכים על פסק דין בנוסח מוסכם (תקנה 58). פסק הדין נקרא בבית הדין, או נשלח בדואר רשום לבעלי הדין, ובמקרה האחרון רואים אותו כמי שניתן בהעדר הצדדים (תקנה 56). לבקשת בעל דין נערכת פסיקתה, והיא מכילה את הסעד ואת הצו בדבר הוצאות המשפט (תקנה 57).

    הוצאות משפט וערובה

    עניין ההוצאות מסור לשיקול דעתו של בית הדין או הרשם (תקנה 113), וצו הוצאות ניתן להוצאה לפועל כפסק דין לתשלום כסף (תקנה 115). בית הדין רשאי להורות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע אם נראה לו הדבר (תקנה 116א(א)), ואם הערובה שנקבעה לא הופקדה במועד התביעה תימחק, אלא אם הותר לתובע להפסיקה (תקנה 116א(ג)).

    ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי

    • ערעור על פסק דין: המועד הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שבו הומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה (תקנה 73).
    • רשות לערער על החלטה אחרת: בקשה לרשות לערער על החלטה של בית דין אזורי מוגשת תוך חמישה עשר ימים מיום שניתנה ההחלטה, ואם ניתנה שלא בפני המבקש, מיום שהומצאה לו (תקנה 74(א)).
    • נושאי ביטוח לאומי: בערעור ברשות לפי סעיפים 64א, 127לד ו-200א לחוק הביטוח הלאומי נקבע בתקנה 75 מועד של שלושים ימים.

    מועדי הערעור קצרים ונספרים מיום מסוים, ולכן כדאי לבדוק מיד את המועד שחל בתיק.

    שאלות נפוצות

    באיזה בית דין מגישים תביעה נגד המעסיק?

    בדרך כלל בבית הדין האזורי שבאזור שיפוטו נמצא מקום העבודה או שבו בוצעה העבודה (תקנה 3(א)(1)). בסוגי תביעות מסוימים יש גם אפשרות להגיש במקום מגוריו של העובד.

    הנתבע לא הגיש כתב הגנה. האם אקבל פסק דין אוטומטית?

    לא אוטומטית. בית הדין רשאי לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד, אך הוא רשאי גם לדרוש הוכחה מלאה או חלקית של התביעה לפני כן.

    לא הגעתי לדיון ונתן נגדי פסק דין. מה אפשר לעשות?

    אפשר לבקש את ביטול פסק הדין ועיכוב ההוצאה לפועל, לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהומצא לידיך (תקנה 50). בית הדין יזמין את בעלי הדין לדיון בבקשה.

    מה המועד לערער?

    על פסק דין של בית דין אזורי — שלושים ימים; על החלטה אחרת שדורשת רשות — חמישה עשר ימים, בכפוף לחיקוק אחר הקובע מועד שונה.

    רוצים לבדוק מה מגיע לכם? 074-736-6072.

    מדריכים נוספים בדיני עבודה

    למידע כללי: עורך דין דיני עבודה · עורך דין זכויות עובדים · כל המדריכים בדיני עבודה

    עודכן לאחרונה:

    על הכותב: עו"ד חיים פכטר, עורך דין משנת 2017, בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B.) בהצטיינות מהמכללה למנהל. המשרד בבאר יעקב עוסק בדיני עבודה, בנזקי גוף ובתביעות מול ביטוח לאומי, ומייצג עובדים, מעסיקים ונפגעים. עוד על המשרד. המשרד משרת גם תושבי רחובות וראשון לציון.

    המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

      צריך ייעוץ מקצועי?

      השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

      חיים פכטר - משרד עורכי דין

      השירותים שלנו

      עורך דין נכות מעבודה — ביטוח לאומי

      תאונת עבודה לא תמיד נגמרת כשתקופת דמי הפגיעה מסתיימת. כשנשארת פגיעה — בגב, ביד, בברך או בנפש — מתחיל שלב נוסף מול ביטוח לאומי.

      המשך קריאה
      עורך דין תובענות ייצוגיות בדיני עבודה

      כשמעסיק לא משלם זכות מסוימת לעובד אחד, לרוב הוא לא משלם אותה גם לעובדים אחרים. במקרים כאלה אפשר להגיש תובענה ייצוגית.

      המשך קריאה
      עורך דין תאונות עבודה

      משרדו של עורך הדין חיים פכטר עוסק בדיני עבודה ובתאונות עבודה, ומלווה תיקים מורכבים בתחום. אם חוויתם תאונת עבודה, כדאי לפנות אל עורך דין תאונת עבודה שיסייע לכם למצות את הזכויות שלכם.

      המשך קריאה
      עורך דין דיני עבודה

      פוטרתם, או שהוגשה נגדכם תביעה? שכר, שעות נוספות, פנסיה ופיצויי פיטורים — המשרד מייצג עובדים ומעסיקים בבית הדין לעבודה.

      המשך קריאה

      האתר מוגן באמצעות reCAPTCHA, וחלים עליו מדיניות הפרטיות ותנאי השירות של Google.

      וואטסאפ