תביעה נגד המעסיק בתאונת עבודה
מי שנפגע בתאונת עבודה מקבל מביטוח לאומי דמי פגיעה, ובהמשך קצבה או מענק לפי דרגת הנכות. זה מסלול אחד. לצידו קיים מסלול שני, נפרד לגמרי: תביעת נזיקין נגד המעסיק. הוא אינו אוטומטי, הוא דורש הוכחת אשם, והוא זה שמכסה ראשי נזק שביטוח לאומי אינו מכסה כלל — כאב וסבל, ועזרת צד שלישי.
שני המסלולים אינם כפל פיצוי
ס' 328(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע שכאשר אותו מקרה מחייב את המוסד לשלם גמלה וגם מקים עילה לחייב צד שלישי בפיצויים לפי פקודת הנזיקין או לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים — המוסד רשאי לתבוע מאותו צד שלישי את הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם.
המשמעות המעשית: הגמלאות אינן "נעלמות" מהתמונה, והמעסיק אינו משלם עליהן פעמיים. התביעה של הנפגע עוסקת ביתרה — מה שמעבר לגמלאות. חלוקת הסכומים בין הנפגע למוסד נקבעת בפסיקה ואינה קבועה בסעיף יחיד, ולכן ראוי לבדוק אותה לגופו של תיק.
העילה הראשונה: רשלנות
ס' 35 לפקודת הנזיקין מגדיר התרשלות: מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או הימנעות ממעשה שהיה עושה — או, במשלח יד, אי-שימוש במיומנות או במידת זהירות שאדם סביר וכשיר לפעול באותו משלח יד היה נוקט. התרשלות כלפי מי שקיימת כלפיו חובה היא רשלנות, והגורם בה נזק — עושה עוולה.
ס' 36 מרחיב את החובה: היא מוטלת כלפי כל אדם, כל אימת שאדם סביר צריך היה לראות מראש שהוא עלול להיפגע במהלך הרגיל של דברים.
במקום עבודה, זו השאלה המרכזית: האם המעסיק היה צריך לצפות את הסיכון, ומה עשה כדי למנוע אותו.
העילה השנייה: הפרת חובה חקוקה
ס' 63(א) לפקודת הנזיקין קובע שמפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו לפי חיקוק שנועד, לפי פירושו הנכון, לטובתו או להגנתו של אדם אחר — וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו של הנזק שאליו התכוון החיקוק. ס' 63(ב) מבהיר שדי בכך שהחיקוק נועד להגנת בני אדם מסוג שעמו נמנה הנפגע.
בדיני בטיחות בעבודה זו עילה חזקה, משום שהחובות כתובות במפורש. דוגמה מרכזית — תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט-1999:
- תקנה 2 — המחזיק במקום העבודה ימסור לעובד מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בתחנת העבודה שבה הוא מועסק, וכן הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, חומר ותהליכי עבודה.
- תקנה 3(א) — חובה לקיים הדרכה בדבר מניעת סיכונים והגנה מפניהם, באמצעות בעל מקצוע מתאים, ולוודא שכל עובד הבין את הסיכונים; ולחזור על ההדרכה לפחות אחת לשנה.
- תקנה 3(ב) — לנקוט אמצעים כדי לוודא שההדרכה הובנה כראוי ושהעובדים פועלים לפיה.
- תקנה 6 — לנהל פנקס הדרכה ובו שמות המשתתפים, מועדי ההדרכה, סוגה, נושאה, ושם המדריך וכשירותו.
- תקנה 7(א)–(ג) — למסור לעובד, לכל המאוחר ביום תחילת עבודתו, תמצית בכתב של המידע על הסיכונים; בעברית ובערבית ובשפה נוספת המובנת לרוב העובדים, ולדאוג שתוכנה יוסבר לעובד בשפה המובנת לו; וכן למסור תמצית חדשה כשמשתנים התפקיד או תחנת העבודה.
- תקנה 8 — לוודא שחומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים יסומנו בתווית או בשלט אזהרה.
פנקס הדרכה שלא נוהל, או תמצית בכתב שלא נמסרה, הם ממצא אובייקטיבי — לא שאלה של התרשמות.
כשנטל ההוכחה עובר למעסיק
לפקודת הנזיקין שני סעיפים שמעבירים את נטל ההוכחה לנתבע, ושניהם רלוונטיים לתאונות עבודה:
ס' 38 — דבר מסוכן. הוכח שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן (למעט אש או חיה), או על ידי דבר שנמלט, והנתבע היה בעליו, הממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט — על הנתבע הראיה שלא היתה התרשלות.
ס' 41 — הדבר מעיד על עצמו. הוכח שלתובע לא היתה ידיעה או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה, שהנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה עליו שליטה מלאה, ולבית המשפט נראה שהאירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה — על הנתבע הראיה שלא התרשל.
כשהפוגע הוא עובד אחר
ס' 13 לפקודת הנזיקין קובע אחריות מעביד למעשה שעשה עובד שלו, אם הרשה או אישרר אותו, או אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו. ס' 13(ב) מבהיר שרואים מעשה כנעשה תוך כדי העבודה גם כשהיה ביצוע לא נאות של מעשה שהמעסיק הרשה — אך לא כשהעובד פעל למטרות של עצמו ולא לעניין המעסיק.
כלומר פגיעה בידי עמית לעבודה, במהלך העבודה, אינה מוציאה את המעסיק מהתמונה.
אשם תורם
ס' 68(א) קובע שאם הנזק נגרם מקצתו עקב אשמו של הניזוק — התביעה אינה נכשלת, אלא שהפיצויים מופחתים בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק, בהתחשב במידת אחריותו של התובע. ס' 68(ב) מחייב את בית המשפט לרשום גם את סך הפיצויים שהתובע היה מקבל אלמלא אשמו.
זו נקודה שמעסיקים מעלים כמעט תמיד. חשוב להבין שהיא מפחיתה, לא חוסמת.
ומה עם רשלנות מול ביטוח לאומי
במישור הביטוח הלאומי יש הסדר נפרד. ס' 82 לחוק הביטוח הלאומי קובע שאין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית שהובאה לידיעת העובדים, או שלא בהתאם להוראות מעסיקו — אלא אם כתוצאה מהתאונה נפטר, נעשה נכה עבודה, או לא היה מסוגל לעבודתו עשרה ימים לפחות, ואלא אם היו רואים בה תאונת עבודה לולא נהג כך.
לצד זה, ס' 83 קובע חזקת סיבתיות: תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך.
מה לעשות בפועל
שתי התביעות ניזונות מאותו תיעוד, אבל הראיות שמכריעות בתביעה נגד המעסיק נאספות במקום העבודה, לא במרפאה: מי הדריך ומתי, האם קיים פנקס הדרכה, האם נמסרה תמצית בכתב, האם היו שילוט ואמצעי מיגון, ומה כתוב בדוח הפיקוח על העבודה אם נפתחה חקירה. חומר כזה נוטה להיעלם עם הזמן — ולכן כדאי לדרוש אותו מוקדם.
על מועדי ההגשה: התיישנות בתביעות נזקי גוף.
נפגעתם בעבודה ולא הודרכתם? 074-736-6072.
מאמרים נוספים על נכות מעבודה
- ביטוח לאומי לא הכיר בתאונת העבודה — מה עושים
- הוועדה הרפואית לנכות מעבודה
- נכות מעבודה: קצבה או מענק?
- ערר על החלטת הוועדה הרפואית
- תקנה 15 — הגדלת אחוזי הנכות
- החמרת מצב — קביעת נכות מחדש
- מחלת מקצוע בביטוח לאומי
- התיישנות בתביעות נזקי גוף
- טופס בל/211 — תביעה לדמי פגיעה
- טופס בל/250 — הפניה לטיפול רפואי
- טופס בל/200 — תביעה לדרגת נכות
- תביעת תלויים — מוות בתאונת עבודה
למידע כללי: עורך דין נכות מעבודה · עורך דין תאונות עבודה
השירותים שלנו
תאונת עבודה לא תמיד נגמרת כשתקופת דמי הפגיעה מסתיימת. כשנשארת פגיעה — בגב, ביד, בברך או בנפש — מתחיל שלב נוסף מול ביטוח לאומי.
כשמעסיק לא משלם זכות מסוימת לעובד אחד, לרוב הוא לא משלם אותה גם לעובדים אחרים. במקרים כאלה אפשר להגיש תובענה ייצוגית.
משרדו של עורך הדין חיים פכטר עוסק בדיני עבודה ובתאונות עבודה, ומלווה תיקים מורכבים בתחום. אם חוויתם תאונת עבודה, כדאי לפנות אל עורך דין תאונת עבודה שיסייע לכם למצות את הזכויות שלכם.
פוטרתם, או שהוגשה נגדכם תביעה? שכר, שעות נוספות, פנסיה ופיצויי פיטורים — המשרד מייצג עובדים ומעסיקים בבית הדין לעבודה.
