הפסד השתכרות בתאונת דרכים: התקרה והחישוב

בתיקי תאונות דרכים שבהם הנפגע עבד לפני התאונה, הפסד ההשתכרות הוא בדרך כלל הרכיב הגדול ביותר בפיצוי. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 קובע לו מסגרת ברורה: תקרה, כלל לניכוי מס, והפניה לדיני הנזיקין. את החישוב עצמו, לעומת זאת, החוק משאיר לבית המשפט.

המסגרת: דיני הנזיקין, עם שינויים

ס' 4(א) לחוק קובע שעל זכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות מסוימות מפקודת הנזיקין — ובהן ס' 76 עד 83 ו-86 — אבל עם כמה סייגים שהחוק מוסיף. הסייגים האלה הם שמבדילים תביעת תאונת דרכים מתביעת נזיקין רגילה, והם עוסקים בעיקר בהשתכרות.

הפסד בעבר, ואובדן כושר בעתיד

הפיצוי על השתכרות מתחלק לשני חלקים:

• הפסד השתכרות בעבר — השכר שלא הורווח מיום התאונה ועד מועד פסק הדין.
• אובדן כושר השתכרות בעתיד — הפגיעה ביכולת להשתכר מכאן והלאה.

לחלק הראשון יש דרישה פרוצדורלית חשובה: ס' 76(2) לפקודת הנזיקין קובע שמי שסבל נזק ממון לא יקבל עליו פיצוי אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו. הפסד שלא פורט — לא ייפסק.

את החלק השני בית המשפט מעריך. האופן שבו מתרגמים נכות רפואית לאובדן כושר השתכרות אינו קבוע בחוק: הוא נגזר מנסיבות הנפגע — עיסוקו, גילו, השכלתו, ואיך הפגיעה משפיעה בפועל על עבודתו. לכן אחוזי הנכות שקובע המומחה הרפואי הם נקודת מוצא, לא התוצאה.

התקרה: פי שלושה מהשכר הממוצע

ס' 4(א)(1) קובע שבחישוב הפיצויים על אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק — מה שהחוק מכנה "הכנסה מרבית".

שני פרטים בסעיף שכדאי להכיר:

• התקרה יורדת יחד עם שיעור ההפסד. אם שיעור אבדן ההשתכרות של הנפגע נמוך ממאה אחוזים, גם ההכנסה המרבית שתובא בחשבון מופחתת באותו שיעור.
• איזה "שכר ממוצע". החוק מגדיר את השכר הממוצע במשק כנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או כשכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי — הגבוה מביניהם. כלומר הנתון נבחן במועד פסק הדין, לא במועד התאונה.

לרוב הנפגעים התקרה אינה רלוונטית. היא נוגעת בעיקר לבעלי הכנסות גבוהות, שאצלם היא עלולה לקטוע חלק ניכר מההפסד.

ניכוי מס — עם גבול

ס' 4(א)(2): כשהפיצויים פטורים ממס הכנסה, ההפסד מחושב לפי ההכנסה נטו — אחרי ניכוי המס שחל עליה בעת קביעת הפיצויים. אבל ההפחתה בשל המס לא תעלה על 25 אחוזים מההכנסה שלפיה מחשבים.

ביטוח פרטי לא מקטין את הפיצוי

ס' 86 לפקודת הנזיקין, שחל כאן מכוח ס' 4(א), קובע שבשומת הפיצויים לא יובא בחשבון כל סכום ששולם או שמגיע על פי חוזה ביטוח.

המשמעות המעשית: מי שיש לו ביטוח פרטי — למשל ביטוח אובדן כושר עבודה — ומקבל ממנו תשלומים בעקבות התאונה, אינו מאבד בגללם חלק מהפיצוי לפי חוק הפיצויים.

גמלאות ביטוח לאומי הן סיפור אחר. ס' 328(א) לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למוסד לתבוע מהגורם החייב בפיצויים לפי חוק הפיצויים את הגמלה ששילם או שישלם. ההשפעה של זה על הסכום שהנפגע מקבל נקבעת בפסיקה ותלויה בסוג הגמלה, ולכן יש לבדוק אותה בכל תיק. ראו גם: תאונת דרכים בדרך לעבודה.

בינתיים: תשלום תכוף לצורכי מחיה

לא צריך לחכות לסוף ההליך. ס' 5(ב)(2) מחייב את מי שחב בפיצויים לשלם, תוך 60 ימים מדרישה בכתב, תשלומים חודשיים לצורכי מחייתו של הנפגע ושל בני משפחתו שפרנסתם עליו. התשלומים נקבעים תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע ערב התאונה, ואם הכנסתו עלתה על ההכנסה המרבית — רק ההכנסה המרבית נלקחת בחשבון. הרחבה: תשלום תכוף בתאונת דרכים.

מה כדאי לשמור כבר עכשיו

הפיצוי על השתכרות נשען כמעט כולו על מסמכים. לכן כדאי לאסוף מוקדם:

• שכיר — תלושי שכר מהחודשים שלפני התאונה ומהתקופה שאחריה, וטופס 106 שנתי.
• עצמאי — דוחות שנתיים ושומות מס הכנסה משנים קודמות.
• שני המקרים — תיעוד של ימי היעדרות, אישורי מחלה, ומכתבים מהמעסיק על שינוי תפקיד, קיצוץ שעות או פיטורים בעקבות התאונה.
• קידום צפוי — אם היה צפוי שינוי בשכר (סיום לימודים, קידום, מעבר תפקיד), כל מסמך שמתעד זאת.

על המועדים להגשת התביעה: התיישנות בתביעות נזקי גוף.

נפגעתם בתאונת דרכים ואתם לא עובדים כרגע? 074-736-6072.

מדריכים נוספים על תאונות דרכים

• פיצויים בתאונת דרכים — מי משלם ומה התקרות
• מהי תאונת דרכים לפי החוק
• קרנית ומתי אין פיצויים
• תשלום תכוף בתאונת דרכים
• תאונת דרכים בדרך לעבודה — גם תאונת עבודה
• התיישנות בתביעות נזקי גוף
• כאב וסבל בתאונת דרכים
• מומחה רפואי בתאונת דרכים

למידע כללי: עורך דין תאונות דרכים · עורך דין תאונות אופנוע · עורך דין תאונות עבודה