עורך דין תובענות ייצוגיות בדיני עבודה
כשמעסיק לא משלם זכות מסוימת לעובד אחד, לרוב הוא לא משלם אותה גם לעובדים אחרים. במקרים כאלה אפשר להגיש תובענה ייצוגית: תביעה אחת שמוגשת בשם כל העובדים שנפגעו מאותה הפרה, כולל עובדים שלא פנו לעורך דין ואולי בכלל לא יודעים שנפגעו.
תביעה אישית על כמה מאות או אלפי שקלים היא לפעמים לא משתלמת. תובענה ייצוגית מאחדת את כל התביעות הקטנות לתביעה אחת גדולה, והמעסיק נדרש לשלם לכל העובדים.
מתי אפשר להגיש תובענה ייצוגית נגד מעסיק?
החוק מתיר תובענה ייצוגית רק בעניינים שנקבעו בו. בדיני עבודה אלה עיקר המקרים:
- תביעות בין עובד למעסיק שעילתן ביחסי עבודה (בסמכות בית הדין האזורי לעבודה), למשל שכר, שעות נוספות, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה ופיצויי פיטורים.
- שכר מינימום: תביעה של עובד שלא קיבל שכר מינימום.
- הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים: למשל עובדים שלא מאפשרים להם לשבת בזמן העבודה.
- עובדי קבלן: תביעות לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.
- הפליה בעבודה: תביעה בעילה של הפליה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, או לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד.
שני סייגים חשובים:
- פיצויי הלנה: בתובענה ייצוגית בדיני עבודה אי אפשר לתבוע פיצויי הלנת שכר, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים או פיצויי הלנת קצבה. את השכר עצמו אפשר לתבוע.
- עובדים בהסכם קיבוצי: אם חל על העובד הסכם קיבוצי שמסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק (או ארגון מעבידים שהמעסיק חבר בו) צד להסכם, לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בעילות שבסעיף הזה — שכר, שכר מינימום, עבודה בישיבה ועובדי קבלן.
דוגמאות להפרות שמתאימות לתובענה ייצוגית
- שעות נוספות: המעסיק לא משלם אותן, או מחשב אותן בשיטה שגויה לכל העובדים.
- פנסיה: המעסיק לא הפריש לפנסיה, הפריש באיחור או הפריש פחות מהנדרש.
- שכר מינימום: המעסיק שילם פחות משכר המינימום.
- דמי הבראה או פדיון חופשה: המעסיק לא שילם אותם לעובדים שסיימו לעבוד.
- עבודה בישיבה: המעסיק לא סיפק ישיבה לעובדים, למשל קופאים או מאבטחים.
- זמן עבודה: המעסיק לא שילם על התייצבות חובה לפני המשמרת, למשל מסדר או בדיקת ציוד.
- פערי שכר: עובדות מקבלות שכר נמוך מעובדים על אותה עבודה.
לבדיקת הזכויות האישיות שלכם ראו גם עורך דין דיני עבודה ועורך דין זכויות עובדים.
מי יכול להגיש?
עובד שיש לו בעצמו עילת תביעה יכול להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשם כל העובדים שנפגעו כמוהו, אם התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכולם. אחרי שבית הדין מאשר את התובענה, העובד נקרא "התובע המייצג", ועורך הדין שלו נקרא "בא הכוח המייצג".
בנסיבות מסוימות רשאים להגיש גם ארגון או רשות ציבורית.
איך זה עובד? השלבים
- בדיקה ראשונית: אנחנו בודקים את תלושי השכר, את הדוחות ואת החוזה, ומעריכים אם ההפרה משותפת לעובדים נוספים.
- בקשה לאישור: מגישים לבית הדין לעבודה בקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, יחד עם נוסח התביעה. לעניין הסמכות, סכום התביעה הוא הסכום המצטבר של התביעות של כל חברי הקבוצה.
- שלב האישור: בית הדין בוחן אם יש שאלות משותפות לכל העובדים ויש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתם; אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת; ואם עניינם של העובדים ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
- ניהול התביעה או פשרה: אחרי האישור ההליך ממשיך בשם כל הקבוצה. הרבה הליכים מסתיימים בהסדר פשרה, ובית הדין צריך לאשר אותו.
מה קורה לעובדים שלא הגישו את התביעה?
- הם חלק מהקבוצה: כשבית הדין מאשר את התובענה, הוא מגדיר את הקבוצה. כל מי שנמנה עליה נחשב כמי שהסכים שהתביעה תוגש בשמו.
- אפשר לצאת: עובד שלא רוצה להיכלל בקבוצה יכול להודיע על כך לבית הדין תוך 45 יום מפרסום ההחלטה על האישור, או עד מועד מאוחר יותר שבית הדין קבע.
- מי לא נכלל: מי שעילת התביעה שלו נוצרה אחרי שהתובענה אושרה.
התיישנות: למה כדאי לפעול מוקדם
כשבית הדין מאשר תובענה ייצוגית, רואים את כל חברי הקבוצה, לעניין התיישנות, כאילו הגישו תביעה ביום שבו הוגשה הבקשה לאישור. גם אם הבקשה נדחית, תקופת ההתיישנות של חבר קבוצה לא מסתיימת לפני שחלפה שנה מהיום שההחלטה הפכה חלוטה — בתנאי שהתביעה שלו לא התיישנה עד שהוגשה הבקשה.
המשמעות: המועד שבו מוגשת הבקשה חשוב. תביעה שכבר התיישנה לפני כן לא "תחזור לחיים".
הסדר פשרה: ההגנות לעובדים
- כל הסדר פשרה טעון אישור בית הדין.
- על הגשת בקשה לאישור הסדר מתפרסמת הודעה. חברי הקבוצה רשאים להגיש התנגדות מנומקת תוך 45 יום מפרסום ההודעה, או עד מועד מאוחר יותר שבית הדין קבע.
- חבר קבוצה שלא רוצה שההסדר יחול עליו יכול לבקש לצאת מהקבוצה שעליה יחול ההסדר, באותו מועד.
- בית הדין מאשר הסדר רק אם מצא שהוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. ככלל, לפני האישור הוא מקבל חוות דעת מבודק בעל מומחיות בתחום.
איך מקבלים את הכסף?
כשבית הדין מכריע לטובת הקבוצה, הוא רשאי לקבוע איך יחולק הפיצוי, למשל:
- תשלום לכל עובד שהוכחה זכאותו;
- הוראה שכל עובד יוכיח את זכאותו;
- פיצוי בסכום כולל, עם דרך לחישוב החלק של כל עובד.
אם פיצוי כספי לחברי הקבוצה אינו מעשי, בית הדין רשאי להורות על סעד אחר לטובת הקבוצה או לטובת הציבור. בתובענה ייצוגית לא נפסקים פיצויים לדוגמה (עונשיים).
כמה זה עולה לעובד?
בתובענה ייצוגית בית הדין קובע את שכר הטרחה של עורך הדין, ועורך הדין לא יכול לקבל יותר מהסכום שנקבע. אם התביעה מתקבלת או מסתיימת בפשרה, בית הדין מורה על תשלום גמול לתובע המייצג, אלא אם מצא מטעמים מיוחדים שזה לא מוצדק. בקביעת הגמול הוא מתחשב, בין השאר, בטרחה ובסיכון שהתובע לקח, ובתועלת שהביאה התביעה לעובדים.
אפשר "לסגור" עם המעסיק בצד?
לא. מי שהגיש בקשה לאישור, התובע המייצג או עורך הדין לא יכולים להסתלק מההליך בלי אישור בית הדין, ולא יכולים לקבל טובת הנאה מהמעסיק בקשר להסתלקות בלי אישור. זו הגנה על העובדים האחרים בקבוצה.
למה משרד חיים פכטר?
- דיני עבודה בלב המשרד: דיני עבודה הם התחום המרכזי במשרד. אנחנו מכירים את התלושים, את החישובים ואת ההסכמים הענפיים.
- ניסיון בתובענות ייצוגיות: המשרד מגיש בקשות לאישור תובענות ייצוגיות ומייצג בהן.
- ליווי אישי: עו"ד פכטר מלווה את התובע המייצג לאורך כל ההליך.
חושבים שהמעסיק פגע בזכויות של עובדים רבים? השאירו פרטים, או התקשרו ל-074-736-6072. נבדוק את תלושי השכר ונגיד לכם אם יש כאן תובענה ייצוגית.
השירותים שלנו
